פּטִּיש

פּטִּישm. (b. h.; פטש to shatter, crush) hammer. Kel. XXIX, 7 יד בן הפ׳ the handle of a small hammer; של הפ׳ of the sledge-hammer. Maas. Sh. V, 15; M. Kat. 11a, a. e. עד ימיו היה פ׳ מכה בירושלם up to his day the striking of the hammer was heard in Jerusalem (during the festive week). Cant. R. to V, 14, a. e. נחלק הפ׳ the sledge-hammer (striking on the sapphire) was shivered to pieces. Snh.34a; Sabb.88b, v. נִיצוֹץ; a. fr.Ib. VII, 2 המכה בפ׳ he who gives the finishing stroke with the hammer; ib. 75b כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפ׳ any act of finishing up a work comes under the category of striking with the hammer; a. fr.Trnsf. great character. Ber.28b נר ישראל … פ׳ החזק thou light of Israel, right-hand pillar, powerful hammer!